ולסיום הלילה, לא כתבתי על זה כמה דקות אז חשוב לי להזכיר:
בסוף, כשמנקים את הרעש, הבחירות האלה הן על השאלה למי שייכת המדינה - לאזרחים או למשפטנים.
מי הריבון? מי מגדיר את הכללים? מי קובע את הערכים? מי מכתיב מדיניות הגירה? מי מחלק תקציבים? מי אומר את המילה האחרונה?
האם לאזרחי המדינה תעמוד החירות לספר את סיפור חייהם בעצמם, ובאמצעות בחירתם שלהם, או שכולנו נמשיך לנהל דמוקרטיה בכאילו ובפועל לקבל תכתיבים ערכיים מקומץ פקידים שנטל לעצמו סמכויות יש מאין?
על זה הבחירות.
ובגלל זה אסור לנו לוותר.