גנץ הבוקר ברדיו דרום.
ש: על כמה עומד שיעור האבטלה?

גנץ: לא זוכר את הנתון המדויק... נכון להבוקר מצב האבטלה ירד. האבטלה עלתה בשכר הנמוך.

ש: מה השכר הממוצע במשק?
גנץ: "אני לא זוכר.. נדמה לי באזור ה-9000 שח.
חברים, אני נמצא בתנועה ברכב ולא מחזיק בשום דף נתונים

הסיבה שהימין והשמאל לא יכולים לנהל שיח היא העובדה שאינם דוברים כלל את אותה השפה.

הימין מדבר על רעיונות טובים מול רעיונות רעים, בעוד השמאל מדבר על אנשים טובים מול אנשים רעים.

באוסלו, הימין ניסה בכל כוחו להסביר שהסכם אוסלו הוא *רעיון רע*, בטחונית, מדינית, היסטורית, מוסרית. השמאל לא שיחק במשחק הזה בכלל, השמאל הגדיר את אוסלו כ*תהליך שלום* ומי שנגד שלום הוא בוודאי איש רע. רבין קרה לנו אז "פחדני השלום". הם היו אנשים טובים, ואנחנו רעים, ולא משנה כמה אנשים נהרגו על מזבח השלום, עראפת היה איש טוב (תראו הוא זכה בנובל) וביבי היה איש רע, אז זה לא משנה כמה אנשים קברנו. ביבי היה "רע" ולכן הוא טעה.

התופעה הזו חוזרת גם בדיונים כלכליים, עמיר פרץ רוצה להגדיל את קצבאות הזיקנה, הנכות, ושכר המינימום, כי הוא איש טוב, ביבי רוצה ככל הנראה לשמור את הכסף מתחת לבאלטות, והוא איש רע. לא יעזרו חישובים כלכליים, או הסברים על מדיניות. ההסתדרות תמיד "דואגת לעובדים", גם כשהיא מפעילה טרור כלכלי, זה נעשה ממטרה טובה. ואילו כשליברלים מדברים בעד שוק חופשי, אז הם "קפיטליסטים חזיריים".

זו כמובן תופעה כלל עולמית, אובמה הקניט את מתנגדיו בכך שהוא אמר שהם "בצד הלא נכון של ההיסטוריה", הוא מעולם לא נתן הסברים למדיניות שלו, בין השאר כי הוא לא דיבר כלל בשפת המדיניות או בשפת הרעיונות. אובמה חילק את העולם לטובים ורעים, והימנים היו הרעים.

ביחסי ישראל - ארה"ב וישראל - עולם, אף אחד בשמאל העולמי לא מדבר על רעיונות או מדיניות. ישראל היא הרעה, והפלסטינים הם הטובים, לכן צריך לקחת ולהשפיל את הרעים, ולתגמל את הטובים. לא משנה כמה טרור ישראל תספוג, כמה תסביר שהיא מגנה על עצמה, גופי הbds ימשיכו להסביר שהעובדות לא חשובות, ומה שחשוב היא שאנחנו הרעים.

באופן פחות ברור, אך חזק לא פחות, הסיפור הזה חוזר בתרבות ובאומנות, לפני שבוע ישבתי עם החברה שלי וקראנו את רשימת הרווקים הנחשקים של טיים אאוט, גם בשנת 2019 וגם בשנת 2020, היה רווק נחשק (כאילו במקרה) שסיפר שהדבר הכי גרוע שיצא לו בדייט היה שהוא גילה שהוא יוצא עם ימנית.
תחשבו מרגיש ימני או ימנית אחרי כתבה כזאת, כמה כח רצון הוא או היא יצטרכו כדי לדבר על רעיונות כשהם מצויירים כלא סקסיים.

המסר היה ברור, ימנים הם לא סקסיים, ואין מה לצאת איתם, ואם את רווקה, תדעי שתתפסי רווק נחשק רק אם תהיי שמאלנית. מגילה אלמגור לטיים אאוט, מגרבוז ועד לאופירה, בארץ ובעולם ימנים הם תמיד נלעגים. וכשאתה נלעג, אתה לא יכול להציג את הטיעון שלך באופן הוגן.

תקראו כל תגובה אי פעם למשהו שכתבתי, במשך חמש שנים שאני כותב, התגובה הנפוצה כלפי היא שאני "ביביסט", כלומר שאני איש רע, ולכן אין כמובן צורך להתמודד עם הרעיונות שאני מנסה להעביר.

מערכת הבחירות הזו כולה, יותר מאי פעם, היא על רעיונות טובים מול שינאה רעילה. בעוד נתניהו מדבר על רעיונות, בבטחון, במדיניות חוץ, בכלכלה, גנץ מדבר על כמה הוא איש טוב, וכמה ביבי איש רע. ספק אם משהו יכול להצביע עם רעיון אחד של גנץ, קל וחומר להסביר מדוע הרעיון הזה הוא רעיון טוב.

מדיניות השמאל כולה מבוססת על תפיסת עולם של סרט מצוייר. זעם הרשע מול בימבה, מגטרון מול אופטימוס פריים. בסרט הזה ביבי = ארדואן = היטלר. ואילו גנץ = אנה פרנק או משהו כזה. אף מילה על מדיניות. הכל בשמאל זה טובים מדומיינים מול רעים מדומיינים, אף נסיון להתמודד עם המציאות.

הרשת מוצפת באלפי הסברים מדוע המדיניות של נתניהו טובה, מולם יש אלפי הסברים מדוע נתניהו הוא איש רע.

אתמול יצא קמפיין הקורא לימנים ביישנים לצאת להצביע מחל. כי יש גבול כמה מפיצי הרעל וסוכני הבורות יכולים לדחוק, להעליב ולגדף ולא לחטוף בקלפי.

זכרו, ספירלת ההשתקה של השמאל לא הולכת איתכם הקלפי. את ספירלת ההשתקה שוברים עם פתק מחל.

מלבד זאת אני סבור שיש להחריב את ההסתדרות.

הסיבה שהימין והשמאל לא יכולים לנהל שיח היא העובדה שאינם דוברים כלל את אותה השפה.

הימין מדבר על רעיונות טובים מול רעיונות רעים, בעוד השמאל מדבר על אנשים טובים מול אנשים רעים.

באוסלו, הימין ניסה בכל כוחו להסביר שהסכם אוסלו הוא *רעיון רע*, בטחונית, מדינית, היסטורית, מוסרית. השמאל לא שיחק במשחק הזה בכלל, השמאל הגדיר את אוסלו כ*תהליך שלום* ומי שנגד שלום הוא בוודאי איש רע. רבין קרה לנו אז "פחדני השלום". הם היו אנשים טובים, ואנחנו רעים, ולא משנה כמה אנשים נהרגו על מזבח השלום, עראפת היה איש טוב (תראו הוא זכה בנובל) וביבי היה איש רע, אז זה לא משנה כמה אנשים קברנו. ביבי היה "רע" ולכן הוא טעה.

התופעה הזו חוזרת גם בדיונים כלכליים, עמיר פרץ רוצה להגדיל את קצבאות הזיקנה, הנכות, ושכר המינימום, כי הוא איש טוב, ביבי רוצה ככל הנראה לשמור את הכסף מתחת לבאלטות, והוא איש רע. לא יעזרו חישובים כלכליים, או הסברים על מדיניות. ההסתדרות תמיד "דואגת לעובדים", גם כשהיא מפעילה טרור כלכלי, זה נעשה ממטרה טובה. ואילו כשליברלים מדברים בעד שוק חופשי, אז הם "קפיטליסטים חזיריים".

זו כמובן תופעה כלל עולמית, אובמה הקניט את מתנגדיו בכך שהוא אמר שהם "בצד הלא נכון של ההיסטוריה", הוא מעולם לא נתן הסברים למדיניות שלו, בין השאר כי הוא לא דיבר כלל בשפת המדיניות או בשפת הרעיונות. אובמה חילק את העולם לטובים ורעים, והימנים היו הרעים.

ביחסי ישראל - ארה"ב וישראל - עולם, אף אחד בשמאל העולמי לא מדבר על רעיונות או מדיניות. ישראל היא הרעה, והפלסטינים הם הטובים, לכן צריך לקחת ולהשפיל את הרעים, ולתגמל את הטובים. לא משנה כמה טרור ישראל תספוג, כמה תסביר שהיא מגנה על עצמה, גופי הbds ימשיכו להסביר שהעובדות לא חשובות, ומה שחשוב היא שאנחנו הרעים.

באופן פחות ברור, אך חזק לא פחות, הסיפור הזה חוזר בתרבות ובאומנות, לפני שבוע ישבתי עם החברה שלי וקראנו את רשימת הרווקים הנחשקים של טיים אאוט, גם בשנת 2019 וגם בשנת 2020, היה רווק נחשק (כאילו במקרה) שסיפר שהדבר הכי גרוע שיצא לו בדייט היה שהוא גילה שהוא יוצא עם ימנית.
תחשבו מרגיש ימני או ימנית אחרי כתבה כזאת, כמה כח רצון הוא או היא יצטרכו כדי לדבר על רעיונות כשהם מצויירים כלא סקסיים.

המסר היה ברור, ימנים הם לא סקסיים, ואין מה לצאת איתם, ואם את רווקה, תדעי שתתפסי רווק נחשק רק אם תהיי שמאלנית. מגילה אלמגור לטיים אאוט, מגרבוז ועד לאופירה, בארץ ובעולם ימנים הם תמיד נלעגים. וכשאתה נלעג, אתה לא יכול להציג את הטיעון שלך באופן הוגן.

תקראו כל תגובה אי פעם למשהו שכתבתי, במשך חמש שנים שאני כותב, התגובה הנפוצה כלפי היא שאני "ביביסט", כלומר שאני איש רע, ולכן אין כמובן צורך להתמודד עם הרעיונות שאני מנסה להעביר.

מערכת הבחירות הזו כולה, יותר מאי פעם, היא על רעיונות טובים מול שינאה רעילה. בעוד נתניהו מדבר על רעיונות, בבטחון, במדיניות חוץ, בכלכלה, גנץ מדבר על כמה הוא איש טוב, וכמה ביבי איש רע. ספק אם משהו יכול להצביע עם רעיון אחד של גנץ, קל וחומר להסביר מדוע הרעיון הזה הוא רעיון טוב.

מדיניות השמאל כולה מבוססת על תפיסת עולם של סרט מצוייר. זעם הרשע מול בימבה, מגטרון מול אופטימוס פריים. בסרט הזה ביבי = ארדואן = היטלר. ואילו גנץ = אנה פרנק או משהו כזה. אף מילה על מדיניות. הכל בשמאל זה טובים מדומיינים מול רעים מדומיינים, אף נסיון להתמודד עם המציאות.

הרשת מוצפת באלפי הסברים מדוע המדיניות של נתניהו טובה, מולם יש אלפי הסברים מדוע נתניהו הוא איש רע.

אתמול יצא קמפיין הקורא לימנים ביישנים לצאת להצביע מחל. כי יש גבול כמה מפיצי הרעל וסוכני הבורות יכולים לדחוק, להעליב ולגדף ולא לחטוף בקלפי.

זכרו, ספירלת ההשתקה של השמאל לא הולכת איתכם הקלפי. את ספירלת ההשתקה שוברים עם פתק מחל.

מלבד זאת אני סבור שיש להחריב את ההסתדרות.

Ой! Что это?!